אנחנו זקוקים לעבדות. העבדות לזמן וללוחות הזמנים שמכתיבים מציאותנו, משחררת אותנו מחופש הבחירה "המאיים".
אוי לנו אם נגלה ונאמין שבכל רגע בחיינו יש לנו את היכולת לבחור.
אנחנו לא יודעים לבחור. אנחנו מרגישים נוח יותר שבוחרים עבורנו.
נוח לנו שנקבעו לנו פגישות ביומן. נוח לנו שצריך לחזור בערב הביתה למשפחה. נוח לנו שצריך להגיע בשעה 07:30 בדיוק למכון הכושר או ללימודים. זה מסדר לנו את היום ומשחרר אותנו מהבחירה.
כשאני עסוק הכל זורם. ברגע שיש לי שעה פנויה אני משתגע.
מה אני עושה?
ניקח אדם, נשים אותו במצב של חופש מעבודה למשך חודש- הוא משתגע.
ניקח את אותו אדם ונשאל אותו למה הוא שואף- הוא יענה חופש.
פרדוקס, לא?
יש אנשים שסובלים ייסורים נפשיים ברגע שהם יושבים ללא מעש בזמן חופשי. זה נראה להם בזבוז זמן. בזמן הזה יכלו לעבוד, לעשות כסף, לקדם, ללכת לחברים, לתלות את התמונה שכבר זמן מה עומדת על הרצפה ומחכה לתליה, ללכת לטפל ברכב, ללכת לקנות את הספר שרצו, ללכת לחתום על מסמכי ההלוואה, לעשות...
זמן מבוזבז.
אם היינו יודעים בוודאות שאותו רגע של מנוחה שקטה מוסיף לנו חודש לחיים. האם היה שווה להשקיע את הרגע הזה במנוחה?
נעשה חשבון פיננסי פשוט: שעה של מנוחה ללא מעש מניבה חודש נוסף לחיים. בחודש יש 720 שעות, כלומר- 720 שעות תשואה על שעה אחת של השקעה= 7,200% תשואה. בו בזמן שבבנק על כל שקל כסף שנפקיד נקבל 1.5% תשואה שנתית.
מכאן ש 7,200% נחשב להשקעת חיינו, תרתי משמע.
נעשה חשבון אחר.
נניח ששעת מנוחה ללא מעש נותנת לנו כוח להיות יותר אפקטיביים בשעות המעשה שיבואו אחריה. כלומר באותה שעת מנוחה נקבל תובנות וכוחות שיניעו אותנו לכוון את מעשנו לנתיב נכון יותר עבורנו ולכן יקדמו אותנו ביעילות טובה יותר אל עבר נתיב נכון יותר עבורנו בשעות העשייה שיבואו אחרי שעה זו.
כל שעת מנוחה ללא מעש תוביל לשיפור של פי 10 באפקטיביות, כלומר- תשואה של 100% כבר בשעה הראשונה של העשייה. עדיין עדיף פי 666 מאשר התשואה בבנק.
נניח ששעת עבודה מכניסה לנו 100 ש"ח. כמה מכניסה לך שעת מנוחה? האם 0?
ההנחה היא שלא 0. לפי החישוב שעשינו מקודם שעת מנוחה אפקטיבית יכולה להיות שווה עשרות מונים יותר בשעות העשייה שיבואו אחריה.
לכן,
ברגע שמתפנה לנו שעה ננצל אותה לשעה של התבודדות.
נדאג שזה יקרה לפחות פעם בשבוע.
שעה שאנחנו בוחרים לא לעשות בה כלום. כלום חוץ מאשר לתת דרור למחשבותינו. לבחור להיות חופשיים. שעה שבה כלום לא מטריד אותנו: לא פרנסה, לא משפחה, לא לימודים, לא חברים.
אז ורק אז מתחברת הנשמה שלנו למקור התהוותה. אז תשאב נשמתנו את אנרגיות היקום שמטעינות אותנו. משם נשאב כוח להמשך. משם נקבל תובנות נקיות ונכונות לגבי הצעדים הבאים שלנו.
בשעה הזו נשאל שאלות ונקבל תשובות ברורות ונכונות עבורנו, נקיות מכל התערבות חיצונית.
בשעה הזו נשמע את הקול הפנימי שלנו באופן ברור וצלול והוא ייתן לנו כיוונים להמשך איך נכון לצעוד על מנת להתקרב לנתיב חיינו שמחבר אותנו לעבר הגשמת ייעודנו.
נפנה מקום מרעש העולם וניתן במה לקולות נשמתנו לדבר. רק אז נוכל לשמוע אותם.
בשעה הזו קיימות סגולות לצאת מהמבוך היום יומי שאנו צועדים בו ולעלות למצב של מעוף הציפור ומשם לבחון את נתיב חיינו בראיה רחבה יותר, תוך התייחסות לעבר הווה ועתיד.
ניקח את השעה הזו מבחירה ומאהבה.
שמעתי פעם אמרה: כשעובדים אין זמן לעשות כסף. אני אנסח אמרה זו בדרך אחרת:
כשחיים אין זמן לחיות.
שי חיון
